ב־26 בדצמבר 2004 התרחש אחד האסונות הקטלניים בהיסטוריה המודרנית. גלי צונאמי עצומים הכו בתאילנד, ואיי פי פי הפכו לסמל של טרגדיה - אך גם של שיקום מדהים, סולידריות בינלאומית וחוסן אנושי.
האי המרכזי Phi Phi Don ממוקם בגובה של כ-2 מטר בלבד מעל פני הים, בין צוקים דרמטיים ושני מפרצים עיקריים: Ton Sai Bay ו-Loh Dalum Bay.
בשעה 10:00 בבוקר - פני הים נסוגו באופן פתאומי, וב־10:37 פגעו שני גלים: גל של כ־3 מטר בטון סאי ביי, וגל נוסף בגובה 6.5 מטר בלוה דאלום ביי.
כ־70% מהמבנים באי נהרסו: מלונות, מסעדות, בתים פרטיים ועסקים קטנים.
למרות ש־300 עסקים שוקמו במהירות, האזור כולו חווה קריסה כלכלית - 50%-90% ירידה בהכנסות, אלפי מובטלים וכ־100,000 נפגעי תעסוקה ברחבי תאילנד.
הממשלה דאגה לתושבים המקומיים שהועברו למרכזי קליטה זמניים בפרובינציית קראבי.
ארגון Help International Phi Phi, שהוקם על ידי המתנדב ההולנדי Emiel Kok, גייס 3,500 מתנדבים ו־68 עובדים מקומיים לשיקום וניקוי האי.
עד סוף 2005 חזרו לפעול 1,500 חדרי מלון, והותקנה מערכת התרעה לצונאמי.
המרפאה הקטנה של האי עברה זמנית למלון סמוך. צוות רופא, שתי אחיות ו־10 מתנדבים טיפלו בכ־700 פצועים ביום הראשון - חלקם בפציעות קשות במיוחד.
הלקח המרכזי: יש לתכנן מראש מערכות חירום, כולל תקשורת, תחבורה, חילוץ ותרגולים שוטפים.